top

Medieval-Renaissance Studies

Medieval-Renaissance Studies Association, Lecture Program for 2012-2013

University of Haifa - Medieval-Renaissance Studies Association

Medieval-Renaissance Studies Association, Lecture Program for 2012-2013

All meetings take place Thursday at noon. Papers will be delivered in Hebrew unless otherwise noted.
The first 30 minutes of each session are devoted to gathering, chat, and coffee.
Please check the website for location changes closer to lecture dates. Our sessions are open to the public. All welcome!


8 November 2012 
Mitzpor, 30th Floor, Eshkol Tower 
Sophia Menache, University of Haifa
Dogs: Man’s Best Friends or God's Worst Enemies?

Abstract


כלבים – לא מה שחשבתם: ידידו הטוב של האדם או שליח השאול?

סופיה מנשה, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת חיפה

חרף הימצאותם הרווחת של חיות מחמד בכלל וכלבים בפרט בחברה בת זמננו, טרם נעשה מחקר מקיף של התופעה מהפרספקטיבה ההיסטורית, אשר הייתה יכולה לתרום רבות להבנת היחס של חברות שונות לחיות המחמד שלהן בזמן ובמקום נתון. יתר על כן, מקובלת במחקר ההנחה כי חיות מחמד היו תוצר לוואי של היווצרותה של החברה הקפיטליסטית, אשר ניתקה את האדם מהטבע והפקידה אותו במגבלותיהן החונקות של הערים. מכאן הדגש על המודרניות שבטיפוח חיות מחמד. מאידך גיסא, המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי של העשורים האחרונים הוכיח מעל לכל ספק את תפקידי ההדחקה, הסובלימציה והסיפוק לחוש האימהי הנדחק, אשר ממלאות חיות מחמד, תפקידים אוניברסאליים עם משתנים של גיל ומגדר.

על רקע שתי הנחיות סותרות אלו, המחקר שלי מתמקד ביחס לכלבים בחברת ימי הביניים. בכדי להבין יחס זה בדקתי את יחסן של הדתות, פגאניות ומונותיאיסטיות, לחיות בכלל ולכלבים בפרט. התוצאות היו מפתיעות למדי. ההרצאה תיתן סקירה היסטורית על היחס המשתנה לכלבים עד סוף ימי הביניים ותנסה לתת מענה לעוינות המוחלטת כלפיהם המשותפת לכל שלושת הדתות המונותיאיסטיות.


6 December 2012 
Mitzpor, 30th Floor, Eshkol Tower 
Dror Wahrman, Hebrew University
The Prince, the Mogul and the Jeweler: A History Object Lesson

Abstract

הנסיך, הצורף והמוגול: מה ניתן ללמוד מחפץ קדם-מודרני?
דרור ורמן, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית

כמה רחוק אפשר ללכת באינטרפרטציה של חפץ? אני רוצה להעמיד שאלה מתודולוגית זו למבחן בעזרת אחד החפצים המעניינים ביותר מאירופה בעת החדשה המוקדמת, דגם מכסף, זהב ואבנים טובות בחדר האוצרות של נסיך סקסוניה מראשית המאה ה-18. של מה הדגם – את ההפתעה הזו אשאיר להרצאה עצמה. הנושאים העיקריים שחפץ זה מאיר, אולי מזווית בלתי שגרתית, הם הפנטזיות שבבסיס האבסולוטיזם המרכז אירופי בתקופה זו, חילופי ידע וחומרים בין אסיה לאירופה בראשית העידן הגלובלי, ואת המעבר מהבארוק לנאורות.


3 January 2013 
Mitzpor, 30th Floor, Eshkol Tower 
Limor Mintz-Manor, Hebrew University
European Colonialism, Native Americans and the Ten Lost Tribes: Ethnicity and Construction of Identity in the Sephardic Community of Amsterdam

Abstract
Suggested reading:

הקולוניאליזם האירופי, ילידי אמריקה ועשרת השבטים: שאלות של אתניות ועיצוב זהות בקהילה היהודית-ספרדית באמשטרדם
לימור מינץ מנור, האוניברסיטה העברית

 תקציר

קריאת רקע:

1.המקור - ניתן למצוא את המקור בספרדית של "מקוה ישראל" בקישור הבא:
 http://cf.uba.uva.nl/en/collections/rosenthaliana/menasseh/1895h44/index.html
מקורות של המקור בתרגום לעברית, המצולמים מתוך:  מנחם דורמן, מנשה בן ישראל, תל-אביב תשמ"ט
2. שני מאמרים רלוונטיים:
Richard H. Popkin. "The Rise and Fall of the Jewish Indian Theory." In Menasseh Ben Israel and His World. Edited by Yosef Kaplan, Henry Méchoulan & Richard H. Popkin. Leiden 1989. pp. 63-82.
Benjamin Schmidt. "The Hope of the Netherlands: Menasseh ben Israel and the Dutch Idea of America," In The Jews and the Expansion of Europe to the West, 1450 to 1800. Edited by Paolo Bernardini & Norman Fiering. Oxford & New York  2001. pp. 86-107.


24 January 2013
Senate Hall, 29th Floor,
Eshkol Tower 
Oded Rabinovitch, Tel Aviv University
Chameleons between Science and Literature: Observation, Writing, and the Early Parisian Academy of Sciences in the Literary Field

Abstract


הזיקית בין מדע לספרות: תצפית וכתיבה באקדמיה למדעים של פאריס
עודד רבינוביץ, אוניברסיטת תל-אביב

המהפכה המדעית שינתה את האופן שבו משכילים אירופאים תפשו את עולם הטבע. ה"פילוסופיה החדשה" הסתמכה על מדידות כמותיות ועל ניסויים בכדי לחשוף את הסודות שהטבע הסתיר, ושעד לאותה תקופה נחקרו בצורה איכותנית ותיאורטית בלבד. הרצאה זו מתבססת על עלילותיהן של שלוש זיקיות שהגיעו לפריז בשנות השישים והשבעים של המאה השבע עשרה בכדי לבחון את האופן שבו האקדמיה המלכותית למדעים – אחד המוסדות שמסמלים יותר מכול את המהפכה המדעית – צמחה בתור קבוצה של מומחים בשדה הספרות. לכאורה, מוסד חדש זה סיפק ל"פילוסופיה החדשה" בית ומידה של אוטונומיה שהאוניברסיטה לא העניקה לה. לצד זאת, הצורך להגן על המוניטין של מלך צרפת לואי ה-14 כיסה את עבודתם של הפילוסופים במעטה של סודיות.

הרצאה זו מציעה גישה שונה להבנת האקדמיה למדעים. היא טוענת כי האקדמיה טיפחה יחסים עם עולם הספרות בכדי לרכוש לעצמה לגיטימציה וארשת של מומחיות. תהליך זה פעל בשני רבדים, סותרים לכאורה: ראשית, האקדמיה ניכסה לעצמה טכניקות ורשתות ספרותיות בכדי לבסס את מעמדה, אך בו בזמן, היא השתמשה בטכניקות הללו בכדי לבדל את עצמה מדגמים מוכרים של כתיבה ספרותית. השוואה בין הפרסומים שנוגעים לזיקיות שנכתבו באקדמיה למדעים ועל ידי אשת הספרות מדלן דה סקודרי מראה כיצד האקדמיה השתמשה בעולם הספרות תוך היבדלות ממנו, תוך הסתמכות על יחסי הפטרונות ואפשרויות הפרסום בדפוס שעמדו לרשותה. בסיכומו של דבר, "מלים" ועולם הספרות מלאו תפקיד חיוני במהפכה שלכאורה הדגישה את חשיבותם של "מספרים" וניסויים.


18 April 2013
Senate Hall, 29th Floor,
Eshkol Tower 
Eran Shamit, Tel Aviv University
The Gentry as Reflected in the Rolls of Parliament in the Reign of Edward III

Abstract

מחזיקי המשרות המקומיות על-פי פטיציות שהוגשו לפרלמנט בתקופת שלטונו של אדוארד השלישי (1377 – 1330)
ערן שמיט, אוניברסיטת תל-אביב

במהלך המאה ה – 14 קבוצת בעלי הקרקע המקומיים הורכבה ממגוון הטרוגני של קבוצות בעלות סטאטוס חברתי, כלכלי שונה אך גם עם מספר מאפיינים משותפים שהגדירו את יעדיהם במישור המקומי והלאומי וביניהם שליטתם במחוז המקומי באמצעות בעלי המשרות המקומיות. לצורך הגשמת יעדיו הכתר נהג לזמן את הפרלמנט ולבקש את אישור חברי הפרלמנט לגביית מיסים שיאפשרו את קיום מדיניותו. נראה כי התמשכות המלחמה עם צרפת במסגרת מלחמת מאה השנים הטילה עומס כלכלי נכבד על הממלכה ועל כן חייבה את הכתר לגייס בסיס כוח פוליטי שיאפשר מיסוי רחב היקף. בתמורה לאישור המיסים, נציגי הכתר היו דנים בפטיציות שהגישו להם נבחרי הבית. בצורה זו, חברי הפרלמנט השיגו לא רק כושר מיקוח מפותח, אלא גם יצרו זיקה ישירה בין הצורך של הכתר באישורם למיסוי לבין חובתו לדון בעתירות שהגישו. הדיאלוג שנוצר בין הצדדים חיזק את אחדות השורות בין חברי הפרלמנט שבאה לידי ביטוי באמצעות הפטיציות שהגישו לכתר.

בתקופת שלטונו של אדוארד III הוגשו בפרלמנט 774 פטיציות. הפטיציות נבחנו באמצעות שיטת ניתוח המשלבת מתודה כמותית ואיכותנית (Quantitative content analysis) המבוססת על קידוד (קטגוריזציה), הממיינת את הנושאים השונים העולים מהפטיציות לקטגוריות וקטגוריות משנה. במסגרת שיטה זו הניתוח חולק לשלושה שלבים:

- קטגוריזציה ומיון של הפטיציות ביחס לכל קבוצה.
- חשיפת האינטרסים הייחודים הגלומים בפטיציות.
- גילוי סדר החשיבות של האינטרסים.

המיפוי אפשר לזהות מהם המאפיינים (קטגוריות) הדומיננטיים; כלומר מהם הנושאים שעניינו והיו על סדר היום של היושבים בפרלמנט. בגמר תהליך המיון של הפטיציות ולאחר זיהוי האינטרסים של כל קבוצה וסדר החשיבות שלהם, האינטרסים העיקריים הגלומים בפטיציות נבחנו בנפרד באמצעות ניתוח איכותני (purposive sampling) המבוסס על סדר החשיבות של האינטרסים וכך מאפשר להבין בצורה טובה יותר את המאפיינים המרכזיים של בני הג'נטרי במהלך תקופה זו.

נציגי בעלי הקרקע המקומיים בפרלמנט ניצלו את מעמדם הפוליטי ורתמו כוח זה לעזרתם במאמציהם לחיזוק שליטתם במחוז המקומי. שליטה זו הייתה נחוצה במיוחד בתקופה שלאחר פרוץ המגיפה השחורה בכדי שיוכלו מצד אחד לפקח ולהשגיח על פעילויות הכתר והאצולה ומצד שני לשמור על כל ניסיון מצד האיכרות לערעור מעמדם. למעשה, באמצעות פעילותם הפרלמנטארית, בעלי הקרקע הצליחו לשמר את ההגמוניה שלהם במחוז המקומי, חרף השינויים הדמוגרפים שקרו בעקבות המגיפה השחורה וכך לחזק את זהותם הייחודית הנבדלת מזו של האצולה והכתר מחד והאיכרות מאידך.

Documents


6 June 2013
Mitzpor, 30th Floor, Eshkol Tower
Abraham Melamed, University of Haifa
The Hebrew Version of the Tale of Aristotle and Alexander’s Wife

Abstract

נהפוך הוא: הנוסח העברי של הסיפור על אריסטו ואשת אלכסנדר

אברהם מלמד, אוניברסיטת חיפה

בפילוסופיה היהודית של ימי-הביניים, כמו בזו המוסלמית והנוצרית, זוהה אריסטו כגדול הפילוסופים והסמכות המדעית העליונה. על רקע זה הופיעו סיפורים ומסורות על קשריו היהודיים כביכול - החל בטענה שהוא למד מחכמי ישראל, גנב את ספרייתו של המלך שלמה בבית המקדש, וכלה בטענה הפנטסטית מכל שהוא היה יהודי מלידה. לעומת זאת, במקורות הקבליים הביניימיים, בעלי הנטייה האנטי-פילוסופית, הופיעו היגדים ביקורתיים מאד כלפי הפילוסופיה האריסטוטלית. אחת הדוגמאות הקיצוניות לתופעה זו, היא נושא הדיון שלנו, נמצא בספר מאירת עינים, לר' יצחק דמן עכו (1250- 1340). ר' יצחק הביא בספרו סיפור עסיסי על מעללי אריסטו עם אשת אלכסנדר, שבא להוציא את דיבתו של הפילוסוף המהולל כרודף נשים, שיצריו המיניים גוברים עליו. סיפור זה מקורו בתרבות האירופאית-נוצרית, הוא הובא לעכו הצלבנית על-ידי מלומד יהודי ועבר כאן הסבה עברית-יהודית, כאשר ר' יצחק הרכיב על הסיפור את הדמויות והמוטיבים הלשוניים של מגילת אסתר. אריסטו מתואר בדמותו של המן הרשע; אלכסנדר בדמותו של אחשוורוש, מלך צדיק, אך תמים, ואילו האישה בדמותה של אסתר, המנצלת את מיניותה כדי להגן על תומתה. אריסטו הגדול מתגלה כמי שאפילו אישה יכולה לשלוט בו ולהתל בו; ערוותו הגברית - ולכן גם הפילוסופית - מתגלות לעיני כל.


הודעות נוספות:

19 – 20 בנובמבר 2012,
כנס בין לאומי בנושא הפזורה ההוגנוטית, אוניברסיטת חיפה

2 בדצמבר 2012,
יום עיון לזכר חוקרי ימי הביניים בחוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת חיפה – פרטים בהמשך

23 - 24 בינואר 2013
כנס אימאגו
– חיפה

23-24 January 2013
IMAGO - University of Haifa

13 March 2013
Reading Medieval and Renaissance English Literature – Tel Aviv University

21 March 2013
Middle Ages Now! – Open University

21 במרץ 2013
ימי הביניים עכשיו – האוניברסיטה הפתוחה

4-6 April 2013
RSA, San Diego

4 – 6 באפריל 2013
כנס האגודה האמריקאית ללימודי רנסאנס, סן דייגו